הקורפוס השביעי (ורמאכט)
פרטים | |
---|---|
מדינה | גרמניה הנאצית |
שיוך | ורמאכט |
סוג | קורפוס |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות |
1 באוקטובר 1934 27 בדצמבר 1944 – אוגוסט 1944 8 במאי 1945 |
מלחמות | |
פיקוד | |
מפקדים | מפקדים |
הקורפוס השביעי (בגרמנית: VII. Armeekorps) היה קורפוס של הורמאכט שלחם במלחמת העולם השנייה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמה ראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקורפוס הוקם במינכן ב-1 באוקטובר 1934 בשם "הקורפוס השביעי", ולמפקדו מונה וילהלם אדם. ב-1 באוקטובר 1935 מונה ולטר פון רייכנאו למפקד הקורפוס, וב-4 בפברואר 1938 הוחלף על ידי אויגן פון שוברט.
בפרוץ המלחמה היה פון שוברט מפקד הקורפוס ה-7 שהיה בעתודת קבוצת ארמיות דרום, ופיקד עליו בפלישה לפולין. במהלך המערכה על צרפת לחם הקורפוס כחלק מהארמייה ה-16 במסגרת קבוצת ארמיות A, וב-25 באוקטובר 1940 מונה וילהלם פהרמבאכר למפקד הקורפוס. במהלך מבצע ברברוסה לחם הקורפוס כחלק מהארמייה הרביעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, ובמהלך הקרב על מוסקבה לחם הקורפוס כחלק מארמיית הפאנצר הרביעית. ב-8 בינואר 1942 מונה ארנסט-אברהרד הל למפקד הקורפוס, וביוני 1942 הועבר הקורפוס תחת פיקוד הארמייה השנייה, ובין היתר השתתף עימה בקרב קורסק[1]. באוגוסט 1943 הועבר הקורפוס תחת פיקוד ארמיית הפאנצר הרביעית, וב-5 באוקטובר 1943 מונה אנטון דוסטלר למפקד הקורפוס. ב-30 בנובמבר 1943 חזר ארנסט-אברהרד הל לפקד על הקורפוס, ובינואר 1944 הועבר הקורפוס תחת פיקוד ארמיית הפאנצר הראשונה, ולחם עימה בקרב קורסון-צ'רקאסי. במרץ 1944 הועבר הקורפוס תחת פיקוד הארמייה השמינית, וביוני הועבר הקורפוס תחת פיקוד הארמייה השישית. באוגוסט 1944 כותר הקורפוס, יחד עם היחידות האחרות של הארמייה השישית, על ידי כוחות הצבא האדום, במסגרת המתקפה הסובייטית בשטח רומניה (מבצע יאשי-קישינב), והושמד לאחר לחימה קשה.
הקמה שנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-18 בדצמבר 1944 הוקם הקורפוס השביעי מחדש על בסיס הדיוויזיה ה-49, והוגדר כקורפוס פאנצר, ולמפקדו מונה מורטימר פון קסל. הקורפוס פעל כחלק מהארמייה השנייה במסגרת קבוצת הארמיות ויסלה, ולאחר מכן היה בעתודת הOKH עד סוף המלחמה.
מפקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמה ראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וילהלם אדם (1 באוקטובר 1934 - 1 באוקטובר 1935)
- ולטר פון רייכנאו (1 באוקטובר 1934 - 4 בפברואר 1938)
- אויגן פון שוברט (4 בפברואר 1938 - 1 בפברואר 1940)
- גוטהרד היינריצי (1 בפברואר 1940 - 9 באפריל 1940)
- אויגן פון שוברט (9 באפריל 1940 - 25 באוקטובר 1940)
- וילהלם פהרמבאכר (25 באוקטובר 1940 - 8 בינואר 1942)
- ארנסט-אברהרד הל (8 בינואר 1942 - 5 באוקטובר 1943)
- אנטון דוסטלר (5 באוקטובר 1943 - 30 בנובמבר 1944)
- ארנסט-אברהרד הל (30 בנובמבר 1944 - אוגוסט 1944)
הקמה שנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדר הכוחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המערכה בפולין
[עריכת קוד מקור | עריכה]במערכה בפולין כלל הקורפוס את היחידות הבאות:
- הדיוויזיה ה-27
- הדיוויזיה ה-68
המערכה בצרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]במערכה על צרפת כלל הקורפוס את היחידות הבאות:
- הדיוויזיה ה-36
- הדיוויזיה ה-68
מבצע ברברוסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במבצע ברברוסה כלל הקורפוס את היחידות הבאות:
- הדיוויזיה ה-7
- הדיוויזיה ה-23
- הדיוויזיה ה-258
- הדיוויזיה ה-268
קרב קורסון-צ'רקאסי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרב קורסון-צ'רקאסי כלל הקורפוס את היחידות הבאות:
- הדיוויזיה ה-34
- הדיוויזיה ה-95
- הדיוויזיה ה-198
26 בינואר 1945
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-26 בינואר 1945 כלל הקורפוס את היחידות הבאות:
- דיוויזיית גרוסדויטשלנד
- דיוויזיית הפאנצר ה-24
- הדיוויזיה ה-299
- דיוויזיית הפאנצרגרנדיר ה-18
- הדיוויזיה ה-23
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקורפוס ה-7 באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקורפוס לא השתתף במתקפה הגרמנית הכושלת על מבלט קורסק, אלא במתקפות הנגד הסובייטיות שבאו בעקבותיה